ברוכים הבאים לאתר הבית של

טלפון: 072-2285875
הילל לרנר – זיכרון הגוף, רפואה סינית.

  טיפול בחרדה

               טיפול בחרדה: מהי חרדה? על החרדות, הפיסיולוגיה של החרדה ודרכי הטיפול בחרדה.
  

מהי חרדה?

הקדמה
עפ"י המילון הגדרת חרדה הינה הרגשה של עצבנות, מתח רב ודאגה, מצב של פחד, חששנות ומצוקה שלעיתים
משתקת את האדם ומפריעה לתפקוד.
לרוב החרדה נעדרת אובייקט להבדיל מהפחד. ההגדרה למונח הרפואי חרדה מפרטת יותר את הסימפטומים
הקשורים למונח חרדה ובין השאר מציינת: תחושה סובייקטיבית המאופיינת בדאגה יתרה, או בפחד, בלי שאלה
קשורים בהכרח לסכנה חיצונית, או לסיבה מודעת. החרדה יכולה להיות מאופיינת בדפיקות לב מואצות,
נשימות מהירות, הזעה, שלשול וכו'.
היא ניתנת לטיפול באמצעות פסיכותרפיה ותרופות הרגעה נוגדות חרדה.

אנשים אשר חווים חרדה מדווחים על תחושה עמומה וקבועה של פחד, דאגה או מתח המתבטאים לעיתים
רבות בנשימות מהירות, הזעה, סחרחורות, כאבי ראש, לחצים, תחושת חנק, פחד ממוות, דפיקות לב ועוד.
בניגוד לפחד, שהוא תחושה של איום מפני דבר מוגדר, חרדה היא מתמשכת ומפריעה לתפקוד בחיי היומיום
ומתבטאת בין השאר בחששות מפני מחלות, חששות מפני קהל, פחד מפני נסיעה מחוץ לתחום המגורים
המוכר ( אגורפוביה ),פחד ממקומות סגורים, חשש מפיגועים, חשש מתאונות, חשש מדיבור מול קהל ועוד.
הפחד בהבדל מחרדה הינו דבר טבעי הטבוע במנגנוני הגוף שלנו על מנת לשמור על מידה נחוצה של זהירות
ואחריות. בחרדה החששות עולות כדי הפרעה לתפקוד היומיומי ובעצם " משתלטות" לנו על החיים, הדאגות
מפריעות לנו לתפקוד היומיומי וגורמות לנו קשיים בתפקוד.

כיצד תדעו האם אתם סובלים מהפרעת חרדה ?

הפרעת חרדה יכולה להתפתח עקב טראומה, כגון: תאונת דרכים, מוות של אדם קרוב ואהוב, פיגוע, מלחמה
ועוד, או ללא שום זיכרון ספציפי עקב סטרס (מתח) מתמשך במשך החיים הבוגרים.

במידה ואחד התנאים מתקיים לאורך זמן ניתן להגדיר את המצב כהפרעת חרדה:

א. החרדה גורמת למצוקה רגשית משמעותית.

ב.החרדה מפריעה בתפקוד היומיומי בעבודה, בלימודים ובמשפחה.

ג. העיסוק בחרדה גוזל אנרגיה ושעות רבות מדי יום.

על החרדות

מחקרים מעידים כי רבע מהאוכלוסייה הבוגרת חווה כל שנה התקפי חרדה, בעוצמות שונות. אצל חלק ניכר
מן האנשים התופעות הן חולפות ולעיתים קרובות קשורות לפטירה של אנשים אהובים, גירושין, משבר כלכלי,
מחלות ועוד. בדרך כלל האנשים מצליחים להתגבר על כך בכוחות עצמם. במצבים רבים החרדות נושאות
יותר אופי של אי שקט ונטייה לדאגנות יתר. אולם במצבים מסוימים החרדות אינן נוטות להעלם,
אלא אף להתגבר.

ניתן לחלק את תופעת החרדה לשני סוגים עיקריים:

א. חרדה כוללית - חרדה אשר עלולה להתפרץ במשך כל שעות היום ואינה קשורה לדבר ספציפי.
    זוהי צורת החרדה הקשה, משום שאין לה סימנים מזהירים וגורמת ללוקים בה תחושת אובדן שליטה
    על חייהם.

ב. החרדה מהסוג השני -  הקוריה "פוביה" הינה נסבלת יותר ומתעוררת במצבים מסוימים, כגון :
    דיבור בפני קהל, נסיעה מחוץ לתחום היישוב, פחד ממקומות סגורים, פחד מהיכרות עם אנשים חדשים
    ועוד. הפוביה מהסוג הזה הינה     קלה יותר וניתנת לשליטה על ידי הימנעות מאותם המצבים המעוררים
    אותה.

מספר אנשים פנו אלי לטיפול משום שסבלו ממה שמכונה בשפה המקצועית "אגורפוביה" (פחד מפני
מקומות פתוחים ) - זוהי חרדה שמתעוררת, כאשר הסובל נוסע מחוץ לתחום המוכר לו. חלק מהאנשים
אשר טופלו בקליניקה שלי לא יכלו לנהוג מחוץ לעירם. אצל חלק מהמטופלים, ככל שהתרחקו מהעיר
גברו סימני החרדה וחלקם אף לא יכלו להיכנס לרכב או למונית. בדרך כלל אנשים הסובלים מפוביות
נמנעים מאותם מצבים העלולים לעורר את הבעיה, כמו: שחיה במים עמוקים, או דיבור בפני אנשים,
או טיפוס למקומות גבוהים, או פחד טיסה, וכך הם קונים לעצמם תחושת שליטה.
במקרים מסוימים הם קונים לעצמם "שקט זמני" משום שפוביות עלולות להתפתח לחרדות כלליות.

להתקפי החרדה מספר מאפיינים העיקריים:

• קוצר נשימה, תחושת מחנק, סחרחורות, חוסר יציבות.

• דפיקות לב מואצות, רעד, הזעה והשתנקות.

• בחילות, כאבי בטן, או שלשולים.

• תחושה של חוסר מציאות, ניתוק מהסביבה.

• כאבים, או אי נוחות בחזה.

• קשיי שינה.

• פחד ללא סיבה, או פחד להשתגע או לאבד שליטה.

הסיבות להתקפי החרדה

סיבות אשר עלולות להאיץ את התפרצות החרדה הינן: מחלה או פטירה של אדם קרוב ואהוב,
משברים כלכליים, טראומה של פיגוע או מלחמה, גירושין, מחלה של האדם עצמו ועוד.

מניסיוני הסיבות להתקפי החרדה הן ברוב המקרים מודחקות ועולות על פני השטח בתהליך הטיפול עצמו.
יש לציין כי הגורמים להתקפי החרדה בחלקם הם גנטיים, כלומר ישנם אנשים בעלי נטייה גנטית לפתח
חרדות כתוצאה ממבנה מסוים של קולטני סרוטונין המצויים אצלם במוח, המגיבים לאט יותר להשפעותיו.

תפקיד הסרוטונין לאזן את התחושות הרגשיות שלנו וכמו כן הוא משמש מעין שוער של התת מודע ועוזר
לנו להדחיק טראומות וחוויות לא נעימות. חלק גדול מהסיבות לחרדה נעוץ כבר בטראומות שהתרחשו
בשנים הראשונות לחיינו בזמן ההיריון, הלידה והשנים הראשונות לחיינו. לדוגמא: הריון קשה עלול לגרום
לחרדה שתתפרץ מאוחר יותר משום שהעובר מחובר למחזור הדם של האם וכל מצב סטרס של האם גורם
להצפת העובר בהורמוני סטרס ומטביע חותם על מערכת העצבים המתפתחת.
בעתיד כאשר אותו אדם בוגר יעמוד בפני אירוע קשה הזיכרון עלול לפרוץ ומערכת העצבים תצא מאיזון.
כך לגבי חווית הלידה וחוויות מאוחרות יותר. לעיתים עצם העובדה שהאם המניקה נאלצת להשאיר את
התינוק עם מטפלת לאחר חצי שנה כדי שתוכל לחזור לעבודה, יוצרת אצל העולל סיבה לחרדה.
עד גיל שנתיים וחצי התינוקות מתקשים להבין שהאם הנעלמת משדה הראיה שלהם תחזור- מבחינתם
הם חווים כל פעם חווית נטישה מפחידה הגורמת להם חרדת מוות. חלקם מתגברים על כך מאוחר יותר,
באמצעות טיפול מסור של ההורים, אך חלקם לא.

הפיסיולוגיה של החרדה

במרכז המוח מעל לגזע המוח קיימת מערכת מבנים בצורת אליפסה שוכבת, הקרויה ה"מערכת הלימבית".
זוהי מערכת קדומה המשותפת לנו ולכל היונקים. המערכת משמשת כמו הדיסק הקשיח במחשב עליו
נצרבים הנתונים הרגשיים. בתוך המערכת הלימבית קיימת בלוטה בשם אמיגדלה (שקד- ביוונית).
האמיגדלה עוצרת את כל הזיכרון המשמש לצרכים השרדותיים. לאמיגדלה אין זיכרון חזותי של
האירועים, אך יש לה זיכרון סומאטי (גופני). במילים פשוטות באמצעותה אנחנו נזכור תחושות גופניות,
אך לא קולות ומראות. האזור במערכת הלימבית האוצר את הזיכרון המודע (היפוקמפוס) מתפתח רק
מגיל ארבע שנים, משום כך רוב האנשים מפשפשים בזיכרונם עד גיל הגנון לערך.
( ראו בעניין זה גם את מאמרי בעניין זיכרון הגוף )

תפקיד האמיגדלה לשמר את כל אותם זיכרונות שיצרו תחושה של איום על הקיום ובכך להתריע למוח
על סכנה אפשרית בעתיד. האמיגדלה אינה שוכחת ומחסירה דבר, אלא שהזיכרון שלה אסוציאטיבי
ומזכיר תמונת שמן מטושטשת. וכך, מצבי סטרס ( מתח ) שחווים אנשים מבוגרים במהלך חייהם,
עלולים לעורר את אותו זיכרון רדום שנשמר להם באמיגדלה ובום - החרדה מתעוררת.

על מנת לסבר את האוזן ניתן להמשיל את אמיגדלה לבריכת אגירה של טראומה אשר מתמלאת במהלך
החיים. ברגע שכמות הזיכרון הטראומתי מכבידה על האמיגדלה נוצר מצב כאילו האמיגדלה "עולה על גדותיה"
במצב כזה האמיגדלה משבשת את האותות למערכת העצבים האוטונומית וכן למערכת ההורמונאלית.
ברגע בו שתי מערכות הפיקוד והבקרה של הגוף משתבשות נוצרים סימפטומים כגון: קוצר נשימה, תחושת
מחנק, סחרחורות, חוסר יציבות, דפיקות לב מואצות, רעד, הזעה, השתנקות, בחילות, כאבי בטן, או שלשולים.
תחושה של חוסר מציאות, ניתוק מהסביבה, כאבים, אי נוחות בחזה, קשיי שינה, פחד ללא סיבה, או פחד
להשתגע, או לאבד שליטה.

מדוע שיטות הטיפול הקונבנציונליות בחרדה אינן יעילות מספיק?

השיטות אשר מציעה הפסיכולוגיה הקונבנציונאלית לטיפול בחרדות אינן יעילות משום שהן נסמכות על
ההנחה הפרוידיאנית, שבאמצעות ניתוח רציונאלי של הרגשות, ניתן יהיה לשלוט על דחפים רגשיים.
המחקרים המודרניים בתחום המוח מראים כי המערכת הלימבית ( מרכז התהליכים הרגשיים ) שולטת
בתפקוד האונות – מרכז התהליכים הרציונאליים, ולא להפך.
על כן כל ניסיון לשלוט בהתקפי חרדה על ידי ניתוח פסיכואנליטי נידון לכישלון בחלק גדול מהמקרים.
בסופו של דבר מרבית האנשים נאלצים במקביל לטיפול הפסיכולוגי ליטול תרופות משככות חרדה כגון:
סרוקסט, רסיטל, קסנאקס ועוד.
המחקריים מראים כי המערכת הלימבית מגיבה טוב יותר לגירויים אשר מגיעים מהגוף מאשר לגירויים
המגיעים מן האונות. על כן עבודה דרך הגוף הינה אפקטיבית יותר בשיכוך חרדות בהשוואה טיפול
פסיכואנליטי או התנהגותי.

מדוע יש ליטול תרופות רק כמוצא אחרון?

לעיתים קל לנו לחפש את המוצא התרופתי הקל אולם לדעתי יש להשתמש בתרופות כמוצא אחרון.
ראשית אדגיש כי התרופות מטפלות בסימפטום אך לא בבעיה עצמה.
כך קורה פעמים רבות שבעקבות הפסקת נטילת התרופות הסימפטומים של חרדה חוזרים.
חלק מהתרופות הינן ממכרות ולאחר תקופת שימוש השפעתן פגה.
שנית לכל התרופות ישנן תופעות לוואי – קלות וחמורות החל מכאבי ראש, השמנה, פגיעה בתפקוד המיני,
עצירות, נשירת שיער, יובש בפה, ירידה או עלייה בתיאבון וקשיי שינה.

תרופת הסרקסט נחשבה מספר שנים לפריצת דרך חדשה בטיפול בדיכאון וחרדה. כעת ביקשו מומחים
בבריטניה לאסור את השימוש בילדים ובני נוער משום שמחקר חדש גילה כי התרופה עלולה לגרום
למחשבות אובדניות ופגיעה עצמית בקרב המשתמשים.
התרופה מכילה את החומר הכימי "פארוקסטין" אשר מעכב את משך שהותו של המעביר סרוטונין
במרווח הבין עצבי (סינפסה) שבמערכת העצבים. בדרך זו, נותר הסרוטונין משך זמן ארוך יותר במרווח,
ומשפיע באופן חיובי על מצב הרוח.
המחקר אשר הביא לאזהרות המומחים, נערך ע"י חברת התרופות "גלקסו-סמית-קליין" יצרנית הסרוקסט.
המחקר כלל 1,000 ילדים אשר נטלו את התרופה. מהמחקר שנערך בחודש מאי האחרון עלה כי
הנחקרים אשר השתמשו בתרופה היו בעלי מחשבות אובדניות ורצון לנזק עצמי בשיעור כפול מילדים
הסובלים מדיכאון שאינם משתמשים בתרופה.

האם טיפול באמצעות ביופידבק ( BIOFIDBACK ) יעיל ?

הטיפול בביופידבק יעיל אך ורק במצבי חרדה קלים. כאשר מדובר בהתקפי חרדה המלווים בסימפטומים
פיזיולוגים הביופידבק לא נותן לכך מענה. הטיפול מנסה להגביר את השפעת תהליכי המחשבה באונות
על המערכת הלימבית (תת מודע). אלא שהתהליכים המתרחשים במערכת הלימבית דומיננטיים יותר
בהשוואה לתהליכם המתרחשים באונות שבמוח.

האם ניתן להתגבר על תופעות החרדה?

מניסיוני ניתן לטפל בחרדות בצורה מהירה למדי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי קונבנציונאלי באמצעות
שיטה משולבת של תזונה, צמחי מרפא, ספורט, דיקור ותרגילי נשימה ועל כך קראו בהמשך.

למי מיועד הטיפול?

הטיפול מיועד ומתאים למבוגרים ובני נוער הסובלים מחרדה, או מסימנים של חרדה וחשים שאיכות
חייהם נפגעת עקב כך . 

ליצירת קשר עם הילל לרנר.

טיפולים וסדנאות מתקיימים בברור חיל שליד אשקלון ובשדרות.
מוזמנים להתקשר אלי
072-2285875

 

 




האתר של הילל לרנר - משמע הגוף זוכר ועוצר חוויות ברמת השרירים והרקמות. באמצעות מגע, המטופל חווה מחדש את הזיכרונות הטראומתיים ומשתחרר מאותם חסימות רגשיות שנוצרו בעבר ומשפיעות על חייו בהווה. השיטה משלבת תיאוריות מתוך הפסיכולוגיה המודרנית עם שיטות דיקור, דמיון מודרך וקינסיולוגיה. השיטה מטפלת בבעיות פסיכוסומאטיות, כגון: אלרגיות, כאבים כרונים, חרדות ועוד...  
פרופיל מקצועי ואישי בפורטל אלטרנטיב-לי