מחשבות יוצרות מציאות

בעולמנו, כפי שהוא מוכר לנו, קיימת הדואליות, כמו חום קור, אור חושך, הפכים של מצבים ומחשבות,
אנו מתמודדים לראשונה עם חווית הרגש, תשוקות ואינסטינקטים, עם קיומו של הגוף הפיזי וכל מה
שכרוך בכך, זהו מישור הדמיון, האשליה, הפחד, המתח, והאתגר של פתרון בעיות, במישור זה קיים
חוק הסיבה והמסובב, גורם ותוצאה.
ומישור זה הינו משור האשליה משום שבמישור זה רוב מה שאנו רואים הוא מה שאנו יוצרים, כחומר
ביד היוצר. הפחד הוא הרגש היחיד אשר מחזיק אותנו פה וגורם לנו לחשוב שאנו בתוך המישור השלישי,
למעשה אנו חיים בכמה מישורים, אולם אנו "מתוכנתים" לחשוב שהמישור הזה הינו המציאות היחידה,
והפחד מחזיק אותנו בתפיסת מציאות זו באמצעות הספק וחוסר האמונה.
וכאשר נפסיק לחשוב ולנתח ולהסס נוכל לתת ליצירת הבורא להפתיע אותנו, ואז הדברים מתחילים
להתממש כאילו מעצמם, למדנו להשתמש בגוף הפיזי ובמוחנו, למדנו ללכת, להגיע להחלטות ולפעול
על פיהן, למדנו איך ליצור תקשורת ולפעול על פי המחשבות, הרעיונות והחלומות שלנו. אדם חושב על
בנין ומצליח להקים אותו, ומדוע שלא יחשוב על שינוי המציאות בכל התחומים ויעשה זאת באותה
פשטות בה הוא בונה בית?
תחילה היתה מחשבה, מחשבה בה אנו מקיימים את כל הפרטים אותם אנו בוחרים ליצור, לחוות,
כל פריט בחיים הינו מקור למחשבה, ומחשבה שיוצרת מחשבה נוספת.
המחשבות יוצרות חומר, את המציאות את המראה שלנו, והמחשבה שהיא לגמרי לא גשמית
יוצרת דבר גשמי.
אנו יוצרים את החומר כדי לפעול במציאות תלת מימדית וכדי לפתח את היכולות שלנו ולעזור לאחרים,
כשהנשמה מחוץ לגוף אין לה הגבלה של יכולת וידע, אולם מרגע הלידה, יש את התחושה שאי אפשר,
הכל חוסם ומגביל, אי אפשר לעבור מחסום כמו קיר בעוד שלנשמה אין מגבלות של זמן וחומר.
כך שיש סוגי חוויות שאפשר לחוות רק בגוף, החומר הפיזי נענה לחלוטין לצרכים, למחשבות ומתעצב
על פי קו זה.
המציאות שלנו היא הולוגרמה של המחשבות, המציאות הפנימית שלנו, גם הגוף הפיזי הוא התגשמות
של מה שאנו חושבים שאנו.
המחשבה יוצרת את החיוניות הדרושה על מנת ליצור חומר פיזי, את העולם הפיזי כפי שאנו מכירים אותו.
חומר הוא אמצעי לתפעול ולהתמרה של אנרגיה נפשית לתוך היבטים שאפשר להשתמש בהם כאבני
בניין, הלכידות של החומר מספיקה רק כדי להעניק את המראה היחסי ולקבע את החומר בהתאם למה
שהחושים שלנו והמחשבות שלנו יצרו.
המציאות המוחלטת של החומר היא זרם בלתי פוסק של גלים, ויברציות, חלקיקים כולל הגוף שלנו,
כל מה שנראה לנו אחיד הוא למעשה יצירות רצופות של אנרגיה נפשית לתוך תבנית השומרת פחות
או יותר על מבנה המחשבה.
ביקום החומרי החלקיקים נעלמים ונוצרים מחדש בתדירות של 10 בחזקת 22 פעם בשניה.
החומר הפיזי מאפשר לתודעה יעילות בתוך מציאות תלת מימדית, החומר כשלעצמו אינו רציף ואינו
מסוגל לצמוח או להזדקן, החומר הוא בעצם תכונה נפשית, כי גופים פיזיים אינם יכולים להתקיים אלא
ברצף, בפרספקטיבה ומרחב מוגדרים וכל יחיד יוצר את רצף המרחב שלו.
כל יחיד יוצר גוף או עצם שונה בתכלית אשר ביכולתו לתפוס בעזרת חושיו הפיזיים.
אין גוף פיזי או עצם כלשהו שיכולים להתרחש ללא סוגסטיה, מחשבה. אין פעולה או עצם חומרי
אשר יכול להיתפס בלי ההסכמה והרצון הפנימי, מאחורי כל פעולה וכל מבנה קיימת מחשבה.
האופן בו אנו חושבים קובע את יצירת המציאות שלנו, כך שאנו גורמים למציאות לקרות ומאפשרים
לדברים לקרות. כל אדם יכול ליצור שינוי, לכל אחד יש כוח יצירה עצום.
כל אדם קיים למעשה בארבע "יקומים" שונים, העולם האובייקטיבי, העולם הרגשי, העולם המנטאלי
והחיבור עם הרוח עם נשמה.
ואנו מתפעלים את העולם האובייקטיבי שלנו, מחשבות ודימויים הופכים לעובדה פיזית והם מונעים
באופן כימי, מחשבה היא אנרגיה והיא מתחילה ליצור את עצמה באופן פיזי ברגע התהוותה.
אנזימים מנטאליים קשורים לבלוטת האצטרובל כפי שהם מוכרים לנו ככימיקלים של הגוף, הם פיזיים
ומשמשים גם כאמצעי דחף של אותה מחשבה והם מכילים את כל הנתונים המוצפנים הדרושים
לתרגום של כל מחשבה או דימוי לממשות פיזית והם שגורמים לגוף ליצור מחדש את הדימוי הפנימי.
אלה הם הניצוצות שיוזמים את ההתמרה, הכימיקלים שמשתחררים דרך העור והנקבוביות בצורה
של דמות פיזית לא ממש נראית אבל בהחלט מוגדרת. וניתן לחוש אותה דרך ההילה או השדה
האלקטרומגנטי שסביבנו.
האינטנסיביות של המחשבה או הדימוי קובעת במידה רבה את המיידיות של ההתגשמות הפיזית,
וכאשר משלבים רגש מתקיים תהליך של זירוז ההתגשמות.
אין סביבנו גוף או עצם אחד שלא יצרנו, ואין בדמותנו דבר שלא עשינו, המחשבה או הדימוי הראשוני
קיימים בתוך המעטה או הגוף המנטאלי, המחשבות והדימויים נמצאים בתוך המעטה שלנו ואז הוא
ניצת לתוך התגשמות פיזית באמצעות אנזימים מנטאליים.
לא כל המחשבות מתגשמות באופן מלא בדרך כלל משום שהאינטנסיביות שלהם חלשה מדי,
והאינטנסיביות מושפעת מחדות המחשבה ומהרגש הנלווה לה. הסביבה שלנו היא חלק מתוך
עצמנו והשליטה שלנו יעילה כי אנו יוצרים אותה.
גופים מורכבים מאותו דמוי חומר שמוקרן החוצה מתוך הפיזי שלנו דרך ההילה, בהבדל אחד,
שהמסה של המתח הגבוה שבה שונה, והמסה נקבעת ומצטברת עם כל רגש, חוויה ואמונה, שזה
למעשה רצף של אותיות ואנרגיה וכשהיא נבנתה במידה מספקת אנו מכירים אותה כגוף במסה
של מתחים נמוכים, היא לא גלויה ולא נתפסת על ידינו, לכל עצם וסיב בגוף ישנה תכלית פנימית
המשמשת לקשר את המציאות הפנימית וזה מאפשר לעצמיות הפנימית ליצור את המציאות הפיזית.
זאת אומרת שמבחינה מסוימת הגוף והעצמיות הפיזיים מתפרצים לכל עבר מתוך הגרעין הפנימית
של העצמיות שלנו. ישנן פעימות עצביות שנעות החוצה מהגוף באופן בלתי נראה לאורך מסלולים
עצביים שדומות לאלה שעוברות בתוך הגוף.
מה שעובר דרך המסלולים זה מחשבות, תשוקות ורגשות שבאות מתוך עצמנו ומשנים את אופיים
של אירועים שנראים אובייקטיביים.
אם המחשבה שלנו יכולה ליצור אושר, בריאות והצלחה, באותה מידה היא יוצרת אומללות ומחלה.
חייב להיות משהו עמוק בתוכנו שגורם לנו לחשוב באופן שלילי ולפעול באופן שלילי הגורם להערכה
או לחוסר הערכה, כך שבעצם כל טוב שהאדם חושב על עצמו הוא עשוי לקלקל לעצמו.
אי הערכת העצמי מסכים עם כל המחשבות הביקורתיות שיש לאדם על עצמו, אדם כזה תמיד
יסכים עם מחשבות כאלו וכשקורה דבר לא חיובי אז אי הערכת העצמי אומרת לו,
" עכשיו אתה מציאותי" או כשקורה דבר רע "אתה רואה אמרתי לך".
אנשים מכסים על אי הערכה עצמית ביהירות כדי להסתיר את ה"אמת" שהם עצמם לא טובים,
לא מוצלחים.
בעצם נולדנו לשמוח וליהנות אולם אי הערכה עצמית לא יסכים לשום דבר חיובי, אי הערכה עצמית
יסכים לכל דבר שלילי, מלמדים את הילדים שצריכים לעבוד קשה כדי להרוויח את הטוב, אם
לאדם יש הצטברות של טרגדיות בחיים התוצאה היא אכפתיות, חשיבה זו מעודדת מצבים
במחשבה, ברגשות ובגוף שמאפשרות למחלות ווירוסים להתמקם.
מחשבות כאלה מדכאות את המערכת החיסונית ומאפשרת למחלות לב וכלי דם לפרוץ וכן לריבוי
ובלבול תאים. דברים שהאדם פוחד מהם בוא יבואו.
אנשים שחושבים שהם עלולים למות בעוד כמה שנים חיים חיים פסיביים, כאילו אין בשביל מה
להתאמץ. לא ייקחו פרויקטים ארוכי טווח, מערכות יחסים או קריירות חדשות, החיים הופכים פחות
ופחות מספקים ופחות מהנים.

דרכים ללמד את עצמנו לשנות את המציאות המחשבתית והרגשית

תרגיל 1:
נכין מחברת ברכות, מחברת תודות.
ובכל ערב ייכתבו כל הברכות והתודות עבור היום שחלף, עבור כל הישגינו בחיים, נוכל לכתוב
תודה על הבריאות שלנו, על מקום העבודה, הרכב שמצוי ברשותנו, נודה לשמש, לטבע, לרוח,
נודה על השפע ועל היופי גם אם אינו נראה גלוי בכל יום.
בכל ערב נציין את הדברים הטובים שעשינו לאחרים ושעשו לנו.


תרגיל 2:
נכין רשימה של לפחות 5 סעיפים המפרטת את החלום שלנו, את מה שאנו באמת רוצים, מה
השאיפות, המטרות והרצונות האמיתיים שלנו.
לדוגמה:
גדילה רוחנית, עבודה, תחומי עיסוק נוספים או שונים, בית, משפחה, ילדים עצמאות כלכלית
ורגשית, אהבה ועוד.


איך מחשבות יוצרות מציאות?

במערכת המציאות שלנו אנו לומדים מהי אנרגיה מנטאלית ואיך להשתמש בה, את זה אנו
עושים ע"י התמרה מתמדת של מחשבות ורגשות לצורה פיזית. על פי המציאות שייצרנו אנו
יכולים להבין את רמת ההתפתחות שלנו, מה שנראה כאירוע אובייקטיבי שלא תלוי בנו,
לאמתו של דבר הוא ההתגשמות של הרגשות הפנימיים ושל הסביבה המנטאלית שלנו.
אנשים בוחרים במחלות שלהם, בנסיבות לידתם ומותם וזה מתייחס לכל מחלה, שבר או תאונה.
אנו לא נענשים בתקופת חיים אחת על תקופת חיים אחרת, ואנו לא בוחרים במחלה בסביבת חיים.
קורה שאנשים בוחרים במחלה כחלק מתכנית גדולה או על מנת ללמוד אמת כלשהי או כדי
לפתח כישורים מסוימים.
קרמה אינה קשורה בעונש. הקרמה מציבה הזדמנות ללמוד גל, במצבים טרגיים העצמיות
הפנימית שלנו לא עצובה, העצמיות הפנימית שלנו מודעת למצב והיא מקלה על עצמה ע"י
הזכרות בהצלחות העבר. גם הצלחות מתקופות חיים קודמות. במצבים אלה יש התגברות של
פעולת החלימה וזה נותן לעצמיות שלנו אישור על הקיום היותר רחב שלה.

אין זמן:
המדד הוא רגש וחוויה, אנו חווים חוויות וסוללים לעצמנו את הדרך לחזור אל האור למהות האחד.
ולכן אין זה משנה על איזה תקופת חיים מדובר, כי אנו חוזרים שוב ושוב כל עוד לא למדנו
שהמחשבה היא שיוצרת את המציאות ואנו חוזרים כדי ללמוד לתפעל את המציאות.
כשאנו לומדים להשתמש בתודעה שלנו לטובת האחרים ובאופן זה אנו מרחיבים את ההבנה
שלנו. מה שקובע את אורך הזמן שבין תקופות החיים היא מידת העייפות, מי שחכם מנצל את
הזמן לעיכול הידיעות שרכש מעמיק את המודעות.
זמן כמו שאנו תופסים אותו הוא אשליה אשר נגרמת ע"י החושים הפיזיים שלנו, החושים שלנו
מאלצים אותנו לתפוס פעולה או מציאות בחלקים קטנים וברגעים בודדים, ולכן נראה לנו שקיים
איזשהו זמן וקיים רגע ואז הרגע הבא אחריו גם הוא נעלם.
בעוד שכל דבר ביקום קיים בזמן אחד ובו זמנית.
כך שהדברים הראשונים שנאמרו ביקום עדיין מהדהדים בו והמילים האחרונות כבר נאמרו ורק
התפיסה שלנו מוגבלת ומגבילה את ההבנה.
באמת לא קיים עבר, הווה ועתיד אלא נתפסים רק במציאות התלת מימדית זו המציאות שבה
אנו מתפקדים.
בתוכנו יש חלק שאינו כבול למציאות הפיזית, החלק הזה שבתוכנו יודע שיש רק הווה נצחי
למעשה אנו חיים את כל תקופות החיים שלנו בבת אחת בזמן אחד, אלא שבמציאות תלת
מימדית קשה לנו לתפוס את זה. כלומר כל חוויות העבר הנפרדות שלנו קיימות בנו בהווה.
ואם כל הדברים מתרחשים בו זמנית אז ברור שאין משמעות לאמירה שאירועי העבר
גורמים לאירועים בהווה, התנסויות העבר אינן גורמות להתנסויות בהווה מפני שאנו יוצרים
את העבר, את ההווה והעתיד בו זמנית.
העצמית השלמה מודעת לכל ההתנסויות שייצרו את האגו ומשום שזהות אחת יוצרת אותם
חייב להיות ביניהם דמיון וחייבות להיות להם תכונות משותפות.
אנו חוזרים למישור הפיזי עד שאנו מרגישים שפיתחנו את היכולת ואנו מוכנים להיכנס
למימדים אחרים של המציאות. ישנם מימדי קיום נוספים בהם יש תפקיד בהתחזקות
החיים והמודעות.
ואם אין זמן אין שום הגיון בהזדקנות כל בני התמותה היו פעם בני אלמוות.
על מנת לנצח את המוות יש צורך בשינוי החשיבה, עלינו להבין שחיי נצח בגוף הפיזי
הנוכחי ללא מחלות וללא הזדקנות, אלה חיים בריאים ונצחיים וזו אפשרות ממשית וברת השגה.
על מנת למות דרושים יותר מאמצים מאשר לחיות ולכן שווה להישאר בחיים.

אנו חיים כרגע, ולכן ברור שדחפי החיים האמיתיים והעכשוויים חזקים יותר מדחפי המוות
המתוכנתים בנו, וכל עוד נחזק את דחפי החיים שלנו ונתעלם מדחפי המוות נמשיך לחיות,
כך שלמעשה האמונה במוות מספיקה כדי להרוג.
כולנו היינו רוח טהורה שהייתה קיימת במימד גבוה יותר ואנו קוראים לזה גן עדן, בגן העדן לא
היו מחלות או הזדקנות, מוות או רצח, לא גנבות ולא אלימות, ולא דברים שליליים ועצובים.
וגם זמן לא היה שם הרוח הייתה קיימת בגוף וזהה לחלוטין לגוף הפיזי והיתה עשויה
מחומרים עדינים, ובאחד הימים החליטו הבוראים שלנו ליצור המוני גופים עדינים שהיו במימדים
סמוכים ואחרי שהם נפלו מבחינה רוחנית הם נקראו כדורי ארץ. בתחילה לא היה זמן ממש
כפי שבגן עדן לא היה זמן, והיו שתי שמשות ולכן לא היה לילה ולא היה מדיד לזמן, כדור הארץ
לא הסתובב סביב השמש ולא היה כוח משיכה, באמצעות הבחירה החופשית החלטנו
להתקיים באופן חלקי בכדור הארץ שהוא תמונת ראי של כדור הארץ העליון. באופן חלקי
במימד הגבוה עצמו והיו רוחות או ישויות שלא בחרו אותה בחירה. כדי לחיות את גם את גן
העדן יצרנו את הגוף הפיזי בצלם אותה רוח זהו גוף אסטרלי כשהגוף האסטרלי היה צריך
לשמש מעין חללית לעלות לגן עדן עליון.
שלא נעלה באמצעות הגוף הפיזי וכך קיים קצת פה וקצת שם.
וכך הרוח שכפלה את עצמה ויצרה את החומר המקורי, ומכיוון שהיה עולם חומרי פיזי הרוח
שלנו נזקקה לגוף פיזי כדי לחוות כל שאפשר באמצעות החושים, החוש השישי נשאר לא
מפותח וזה מה שמאפשר לנו להיות קצת פה וקצת שם.
החוש השישי בא לידי ביטוי בטלפתיה, בראיית הילות, רגישות, אינטואיציה. החוש השישי כהה
כתוצאה משכחה, דבר שיוצר קצר בין הנשמה לנפש והרוח, והרוחות שבוחרות להתקיים
באופן חלקי בגופות פיזיים כדי ליהנות מתענוגות שמספקים 5 החושים. ע"י איבוד החוש ה -6
אבד גם הקשר עם הנשמה, כיום ההליכה היחידה לגן העדן מתרחשת כאשר ישנים, ללא שינה
הגוף הפיזי ימות, המסעות האסטרליים גם אם הם מעורפלים שומרים על חיוניות ורעננות של
הגוף הפיזי, לא כל המסעות הם למימדים גבוהים, כשאנו ישנים אנו נוסעים בזמן ואנו הולכים
לחיות בגלגולי העבר או שהולכים בזמן קדימה, כל חזרה לעולם הזה גובה מחיר גבוה מהגוף
הפיזי בגלל חוסר תקשורת עם האני העליון ולכן אנו זקוקים לשינה. גם כוח המשיכה גורם
להזדקנות.
גוף האדם הוא מערכת אנרגיה וכל אחד יכול ללמוד להעלות ולהחזיר את הצורה האנושית ע"י
שליטה במהות של הגוף - באור. המוות אינו טבעי מה שכן טבעי זה חיי נצח.
ההבדל המשמעותי בין אדם שחי חיי אלמוות לבין אדם שלא הוא בחשיבה.
המחשבות, הרעיונות והדעות שבתודעה גורמות לתוצאות ישירות על הגוף. הגוף מציית לחלוטין
למחשבות ולרעיונות ולכן הדברים שאנו חושבים יהיה בהם הכוח הגדול ביותר לשלוט בגופינו,
גם אם אנו מחליטים לתת לגוף הפיזי לחיות, זה לא מבטל את חוק הקרמה.
הבחירה בחיי נצח תבטל חלק מהקרמה הלא נעימה של הגלגולים הקודמים, חיי נצח זה לא
הזדקנות זה סותר את הגוף של האימורטליות הפיזית. אנו יכולים לשלוט בתהליך ההתחדשות
התאית כי הכל מתחיל בתודעה שלנו, אנו יכולים להשיג גם את מניעת ההתבגרות, אנו יכולים
להתקיים בגוף שלנו מאות שנים, לשפר אותו ללא הפסקה ולשמור אותו חזק, בריא וגמיש.
בגרות והתבגרות אינן מילים נרדפות לזקנה, זקנה נגרמת מספירה כרונולוגית של שנים שמציין
בני כמה אנחנו שזו כמובן אשליה. להתבגרות הגוף נחוצים כ – 21 שנים לאחר מכן לוח השנה
לא משפיע על הגוף.
הזמן הוא אשליה והוא מאפשר לבני האדם למדוד את עצמם בגלל ההבדל המובהק שבין חושך
לאור וזה טיפשי להטיל את אשמת ההזדקנות על הזמן.
כוח המשיכה גורם לתהליך ההזדקנות וכוח השליטה על הנפש, כוח המשיכה מעיק על התודעה,
על הפנים והגוף ולאחר כמות מספקת של לחץ התודעה נכנעת לרעיון המוות, כוח השליטה של
הנפש משלים את התהליך באמצעות המראות שהסביבה מספקת, כמו אנשים שפעם הקרינו
כוח ונעורים וכעת מזדקנים וחולים, כדי לראות את כוח השליטה שלא נחשוב על דבר מכעיס או
על דבר משמח. לתאים החשמליים של המוח יש כוח חזק יותר מכוח המשיכה, ולכן הם נשלטים
ע"י התודעה שזה אומר לפקח על התאים החשמליים במוח שלנו.

תרגיל 3 - עקרון הספירלה:
הספירלה מופיעה בקונכיות, צמחים, יש פרחים שמסתדרים בצורה ספירלית.
נראה מול עינינו ספירלה המתחילה במרכז ומתרחבת החוצה ברווחים שווים, ננוע במחשבה
על גבי הספירלה כשאנו מבפנים החוצה, וזה למטרת ניקוי ואיזון, ולאחר מכן נראה עצמנו נעים
על הספירלה מהחוץ פנימה שזה מאיץ את תהליך התחדשות התאים.

אורך החיים של תא ממוצע בגוף כ – 7 שנים ותאי הדם 120 יום. תאים ישנים שסובבו את
הספירלה עד הסוף לבין תאים חדשים כמעט שאין הבדל ביניהם, אם הופכים בהדרגה את
הספירלה של התאים אנו עוזרים בנקודה שבחרנו בתמונת גיל כרונולוגי כלשהו איפה שהוא
בין סיום הספירלה לבין תחילת הספירלה.
עד שאנו משלימים את התהליך וכשאנו מדמיינים תא חדש נוכל לדמיין אותו מפסיק את
הספירלה הימנית שלו באותה נקודה בציור שבה דמיינו את העצרות התאים הישנים,
התהליך נעשה בעזרת פקודה במחשבה, התודעה חזקה ורבת עצמה ונלמד לסמוך על
התבונה של הגוף.
נצהיר: אני ניצחי בגופי ואני מצווה על גופי להוכיח זאת.

החוקים של המנטליות הפיזית:
1. שנדע את האמת, לא לקוות, לדעת, יש לנו יכולת אמיתית להיות נצחיים בגוף.
2. לדמיין את ספירלת התאים שמסתובבת בכוון הפוך לשעון, נוכל להשתמש בכל משפט ציווי
כדי לחזק את זה, בכל בוקר ובכל ערב להמריץ את התחדשות התאים. נוכל להיעזר בתוספי
מזון כמו: paba , ויטמין c, ויטמין e ומולטי ויטמין.
קרם לחות לעור, לבלות הרבה בחוץ בשמש, ללכת ברגל, להוסיף מיץ ענבים טבעי.
3. להצהיר על הכוונה שלנו להישאר צעירים.
4. להפסיק לשתות משקאות אלכוהוליים, רק מעט יין ללא סמים וללא עישון.
5. ללא מין מזדמן, מין מזדמן גורם קצר לנשמה, מפזר אנרגיה לשווא ולא מוצאים שלווה,
לוותר על קשרים מיניים לא טבעיים, לוותר על פורנוגרפיה, הפורנוגרפיה מעלה תמונות
שחוסמות את האני התאום שלנו מלהופיע.
6. ללמוד לסלוח לעצמנו, לסלוח לאחרים, ללמוד לתת ולתרום.
7. לדחות בתקיפות כל פחד בנוגע לכל ההיבטים של חיינו להפסיק לדאוג.
8. לחזור לצמחונות מטעמים של איסור ההרג, כולל בני אדם במלחמות, ניתן למנוע הרג
גם במקרה של תקיפה.
9. יום בשבוע להימנע מאכילה, לשתות רק מים ומיץ פירות.
10. שנבין ונדע שבאמת הזמן לא קיים, אין זמן, והדבר היחיד שחוסם את התחדשות
התאים זה היציאה לפנסיה, ויתור העבודה והעניין מזרימים בתוכנו אנרגית חיים,
עבודה זו נתינה חשובה לעולם.

אכילה נכונה:
צמחונות, אנו לא יכולים להתפתח באמת אם אנו אוכלים בשר, לא יכולים לרפא אחרים,
הבשר שאנו אוכלים הופך להיות חלק מאיתנו בכל המובנים.
להרבות באכילת פירות, ירקות וקטניות.
יש לאכול לאט, ללעוס היטב, לא לדבר בזמן הארוחה להתרכז במה שאוכלים.

     בלה אשור - מטפלת רב תחומית והדמיה, מנחת קבוצות, טיפולים קבוצתיים,
                          קבוצות מודעות והתפתחות אישית.
               הרצאות בתחומי התפתחות, זוגיות, שפע, עבודה, יצירה
                         שינוי חשיבה וגישה במערכות יחסים.


ליצירת קשר עם בלה אשור