אני רוצה הפוך קטן, לוהט עם הרבה קצף, בבקשה, אומר דניאל למלצרית בבית הקפה השכונתי שלנו.
את הקפה שלו הוא יודע לבקש במדויק. קטן לוהט עם הרבה קצף. בממלכה הזאת הוא בטוח.
והמלצרית גם יודעת להגיש לו את הקפה בחיוך ידוע מראש עם הבדיחה הקבועה. הכל בסדר.
וגם אני מלקקת מהכפית את עוגת הגבינה המנחמת עם הפירורים, גם כי עוגת גבינה לוקחת את כל
העוגות בגדול וגם כי חג שבועות בפתח.
אתה יודע, אני אומרת לדניאל, חג שבועות תמיד מזכיר לי את סיפור רות המואבייה, הזרה, שדבקה
בחמותה העברייה, נעמי. זה סיפור על התמסרות בעצם.
להתמסר, אומר דניאל ופתאום העיניים שלו מתמלאות לחלוחית, ואז הוא פותח בוידוי חושפני שרק
חיכה לנענוע קטן כדי להתפרץ:
קשה לי עם רונית, הוא אומר, היא כל כך רוצה שאני אתמסר לה לגמרי. היא כל כך טוטאלית,
מה זה להתמסר טוטאלית? אני מקשה, מה זה להתמסר?
היא רוצה שאקשיב לה, שאהיה איתה פיזית...שאעטוף אותה...להתמסר, את יודעת
ומה הבעיה עם זה? אני מתממת,
גם היא צריכה להתמסר אלי. גם היא צריכה להבין שהיא צריכה לכבד את המקום שלי.
אני לא טוב בזה. זה חונק אותי.

אתה מדבר איתה על זה? אני שואלת,
לא. אני לא יודע להגיד דברים כאלה בצורה ישירה. בסוף זה יוצא בצורה של כעס.
וככה אני גם מפרצף לרונית, לא נאמן לעצמי ובסוף יוצא ריב מטורף, אומר דניאל ומנגב את הקצף
הלבן מזווית הפה.
תגיד את זה, תגיד את זה, תגיד את זה כבר...אני מדקלמת את השיר של ריטה ורמי קליינשטיין
קשה לי להביא את עצמי. להגיד במדויק מה אני מרגיש, מה אני חושב, מה מונע ממך?
ממה את רוצה להתרחק?
לא רוצה לפגוע בה. אני אוהב אותה, אכפת לי ממנה. היא חשובה לי.
אבל דניאל, מי שמוכן להתמסר לבת או בן הזוג שלו – יקבל יחס דומה מהם.
אם אתה נאבק תקבל מאבק בחזרה.
אבל אם תתרכך ולרגע תאפשר לצורך של רונית להיכנס אליך. אם תירגע רגע ותאפשר לדברים לחלחל
אליך, ורק תתרכך – גם היא תירגע ופחות תזדקק לעטיפה האינסופית שלך., מישהו צריך להתחיל
בצעד הזה. אולי אתה?

אנחנו מתפתחים דרך יחסים. אני נואמת בפניו, אנחנו לומדים להכיר את עצמנו דרך האחר.
דרך התגובות שלו, דרך ההתנגדויות. רק דרך יחסים אנחנו יכולים לבדוק את הביטחון העצמי שלנו,
את הציר המרכזי שלנו. אנחנו לומדים כמה אנחנו עומדים על דעותינו, על הערכים שלנו וכמה נכון לנו לוותר.
להתחשב בצורך של האחר. אחד השיעורים ביחסים הוא שיעור בהתמסרות.
"הייה מחויב לבחירות שלך, אך גמיש בגישתך" אומר אנתוני רובינס, אחד האן אלפיסטים המובילים.
NLP זו הדרך הטיפולית המובילה שלי בחדר הטיפולים, לשינוי מהיר בתגובות ובדפוסים מחשבתיים.
וככל שאני חופרת במשפט הזה אני מגלה כמה הוא מדויק. הוא אומר: התמסר, אך היה נאמן לעצמך.
אז מהי התמסרות? האם יש בזה ביטול עצמי בגלל אלמנט הויתור או אולי דווקא לקיחת אחריות,
בגלל הבחירה המודעת להתמסר ולהתרכך?

המילון מציע שני פירושים:
התמכרות, הקדשת עצמו לשם משהו, התעסקות בדבר בכל לב.
מסירת עצמו בידי אחרים.
כדי שמסר יתקיים. חשוב שיהיה מי שיקבל אותו, הרי אחרת לא יתקיים. כשדודה של בעלי פתחה את הדלת
בפני מודיעי בשורת איוב בדבר מות בנה החייל, היא ברחה מהבית ורצה כדי להימלט מהבשורה.
כאילו אם לא תקבל את הבשורה היא לא תתקיים.

הצד הפסיבי של התמסרות : כניעה לחוקים, למסגרת. כמו במסגרת צבאית. למשל, חיילים שמתמסרים למולדת,
לגדוד, לערכי הקבוצה
באופן עיוור או אולי מתוך פחד, כאשר משהו אחר מפעיל אותי, ומותיר אותי במצב של "תחליטו בשבילי וזהו..."
אני מפקירה את עצמי בידייך. כל החלטה תהייה טובה בשבילי.

הצד האקטיבי של התמסרות: להתמסר לערכי הקבוצה מתוך בחינה מודעת. לשחרר שליטה מתוך בחירה מודעת,
למשל, אם אתה טובע בים סוער. חבר שלי סיפר לי שכשהוא חש את הגלים הגבוהים הוא קיבל לפתע החלטה
מודעת להניח, להתמסר וזה מה שהציל אותו. איזה פחד!

אני פוחד לאבד את עצמי, יורה דניאל לחלל בית הקפה, אולי אני צריך להרפות קצת. פחות להתנגד, לסמוך על החיים...
איזה משפט גדול אמרתי, מתמוגג דניאל אתה מכוון ל"לזרום", אני מחייכת. קשה לי עם המשפט הזה – לזרום
ואז לפתע, כשאני מקשיבה למילה הזאת "לזרום", משהו נעים מתרחש לי בגוף. להרפות משליטה, להתמסר,
בלי מעורבות, בלי מניפולציות של "אולי אני אעשה ככה, או ככה"...סתם להיות, כמו עלה צף במים.
לפעמים אפשר לעשות גם פסק זמן כזה..
דניאל צוחק. לשמוע משפט כזה מפריק קונטרול כמוך, ממש הישג!
אין ברירה, אני אומרת. כל דפוס אפשר לשנות. לא? אחרת אני בסבל מתמשך...
אני מתכוונת ל "פלאו" FLOW זרימה היא חוויה פסיכולוגית שלא דורשת דחיפה או שכנוע, כשאני רוקדת למשל,
אני פשוט זזה מתוך דחף.
הגוף רוצה לנוע לכיוון מסוים ואז עולה גם רגש והרגש מייצר תנועה וכך הלאה. אני מתמסרת לתנועה הזאת ונוצרת
חוויה של חיבור לעצמי.
זה חיבור אלוהי...

אני כנראה פוחד על המקום שלי. אם אתמסר לרונית אני צריך למלא את הבור האינסופי שלה ואז איפה אני?
היא כל הזמן זקוקה לאישור מבחוץ. לאישור שלי, לעטיפה שלי. אני עייף. שתתמסר לעצמה קצת!
שתיקח אחריות על האושר שלה.
אבל, דניאל, אם תעניק לה קצת את הביטחון הזה שאתה מקשיב לה, היא תירגע...
אם תתמסר לה, אתה נותן לה מקום. אתה יוצר אצלה ריפוי. דרכך. זוגיות זה מעבר לצרכים שלך ושלה.
ומה עם המתמסרים לדת, לעבודת קודש? לאלוהים? אומר דניאל, ידעת שמשמעות המילה איסלאם משמעותה "התמסרות",
כמה מעשי הרג זוועתיים נעשים בשם ההתמסרות הזאת גם בקרב קנאינו היהודים.
זו בעצם עבודת אלילים, אני אומרת לדניאל, זה להתמסר למשהו שמצווה להרוג בשם חוק עליון לא ברור. זה להתמסר בעיוורון.
כשבעצם צריך לגלות את האלוהי שבך. לשאול את עצמך בכל רגע נתון, מה האהבה הייתה עושה עכשיו? הורגת?
זה מצווה לכבד את אבא ואמא, אומר דניאל. איפה המקום של להתמסר כאן?
אם אתה עושה את זה מתוך בחירה מודעת שתייצג את מי שאתה. את האדם שפועל גם מעבר לצרכיו שלו ועושה זאת
בהכנעה – זו התמסרות טובה משוללת פחד, אתה פועל לא בגלל שביקשו ממך או שציוו עליך, כי אם לא – מות תמות..
אי אפשר לפעול ולחיות מתוך פחד.
צריך לבדוק ולבחון את מושא ההתמסרות בכל פעם מחדש.
טוב, אומר דניאל, אני מתמסר. קלטתי את המסר.

הכותבת מלווה אנשים בהתמודדויות השונות ואתגרי החיים, מאבחנת בתקשור NLP TRAINER

טלפון:
054-6240131

ליצירת קשר עם יהודית קונפורטי.

קישור לכתבה על יהודית קונפורטי במדור מומלצים של אלטרנטיבלי.

קישור לפייסבוק של יהודית קונפורטי.